כיצד לחץ משפיע על הגוף? מדריך מלא להבנת חמצן מומס, פלזמה ו-ATA
בכל רגע בחיינו, בין אם אנו מודעים לכך או לא, הגוף שלנו מוקף ולחוץ על ידי עמוד עצום של אוויר. אוויר אמנם נראה שקוף וקליל – אך יש לו משקל. כל עמוד האוויר שמעלינו, מהקרקע ועד לשכבות הגבוהות של האטמוספירה, מפעיל עלינו לחץ שנקרא לחץ אטמוספרי.
אז מה זה בעצם לחץ אטמוספרי?
1 ATA (Atmosphere Absolute) הוא הלחץ הטבעי שקיים בגובה פני הים. זהו לחץ האוויר שמופעל על כל גוף חי, על כל מבנה ועל כל עצם על פני כדור הארץ.
כדי להבין אותו מספרית:
- 1 ATA = 101.3 קילופסקל (kPa)
- או 760 מילימטר כספית (mmHg)
דמיינו את זה כך:
אם היינו לוקחים צינור דק וממלאים אותו בכספית לגובה של 76 ס”מ, המשקל של עמוד הכספית הזה יהיה שווה בדיוק ללחץ שמפעיל עלינו האוויר – בכל רגע ורגע, גם כשאנחנו יושבים, הולכים או ישנים.
כל סנטימטר מרובע בגופנו “נושא” עליו את משקל האוויר שנמצא מעליו – וזה מה שנקרא לחץ אטמוספרי.
למה זה חשוב?
הגוף שלנו רגיל לתפקד בלחץ של 1 ATA. כאשר משנים את הלחץ סביבנו – לדוגמה בתא לחץ, בצלילה או בהרים גבוהים – משתנה גם האופן שבו גזים (ובעיקר חמצן) נמסים בדם ובפלזמה.
ATA אטמוספירה מוחלטת (Atmospheres Absolute)
- זו היחידה המרכזית בתחום תאי לחץ וצלילה.
- 1 ATA = לחץ האוויר בגובה פני הים.
- בעומק של כל 10 מטרים נוספים מתחת לפני הים, הלחץ גדל ב־1 ATA (אטמוספירה מוחלטת) 2 ATA– ,ב-20 מטר 3 ATA וכן הלאה.
- גם בתאי לחץ רפואיים מודדים כך: למשל תא רפואי טיפוסי עובד ב- 2 ATA, כלומר כמו לחץ שמרגישים בעומק 10 מטר בים.
Bar בר
- יחידה מקבילה ל – ATA – נהוגה בעיקר בתעשייה, בהנדסה ובמערכות לחץ שונות.
- 1 Bar ≈ 1 ATA, לכן אפשר כמעט להתייחס אליהם אותו הדבר.
- משתמשים בבר במד לחץ או במכשור טכני – למשל מד לחץ של בלוני גז או מד לחץ ברכב.
kPa קילופסקל
- זוהי יחידת לחץ נפוצה במכשור רפואי ובתחום המדעי.
- 1 ATA ≈ 101.3 kPa.
- לדוגמה, כשמפעילים מסכת חמצן עם לחץ, לפעמים יופיע מד לחץ שמראה 100–200 kPa, תלוי בכמות החמצן והזרימה.
- זו יחידה קצת פחות אינטואיטיבית לציבור, אבל היא מאוד מדויקת מבחינה הנדסית ומדעית.
סיכום קצר ופשוט:
- אם מדברים על גוף האדם, צלילה ותאי לחץ – משתמשים בATA –
- אם מדברים על מכונות, מדחסים ובלונים – משתמשים בBar –
- אם מדובר במדויקים מאוד, כמו במכשור רפואי – מודדים בkPa –
איך מודדים לחץ בתאי לחץ?
במקום לדבר על מילימטרי כספית או קילופסקל, משתמשים במדד אחיד ופשוט: ATA – Atmospheres Absolute, כלומר כמה פעמים לחץ האטמוספירה של פני הים מופעל בתוך התא.
לדוגמה:
- = 1 ATA לחץ רגיל כמו שאנחנו חווים ביום-יום.
- = 1.5 ATA לחץ גבוה ב־50% מהלחץ הרגיל.
- 2 ATA = לחץ כפול מהלחץ בגובה פני הים – כמו להיות מתחת ל־10 מטר מים.
הקשר בין עומק במים ללחץ – כך זה עובד
אחת הדרכים הפשוטות ביותר להבין את עקרון הלחץ היא דרך עולם הצלילה. מים הם חומר הרבה יותר כבד ודחוס מאוויר, ולכן ככל שצוללים לעומק רב יותר – הלחץ המופעל על הגוף עולה בצורה דרמטית ומהירה.
החוק הפיזיקלי פשוט וברור:
כל ירידה של 10 מטרים מתחת לפני הים מעלה את הלחץ ב-1 אטמוספירה (1 ATA), בנוסף ללחץ האטמוספרי הרגיל שבגובה פני הים.
זה אומר שכשאדם עומד על החוף – הלחץ שמופעל עליו הוא 1 ATA, שהוא לחץ האוויר הרגיל.
אם הוא צולל לעומק של 10 מטרים מתחת לפני המים – הלחץ עולה ל־ 2 ATA (אחת מהאוויר ועוד אחת מהמים שמעליו.
ב – 20 מטרים עומק – הלחץ כבר 3 ATA, כלומר פי שלושה מהלחץ הרגיל.
ב – 30 מטרים עומק – הלחץ הוא 4 ATA
ב – 40 מטרים – הלחץ מגיע ל־5 ATA
וב – 50 מטרים – מדובר ב־6 ATA – כלומר פי שישה מהלחץ בגובה פני הים.
איך מרגיש לחץ בתא לחץ? פשוט – כמו מתחת למים!
הדרך הכי קלה להבין מהו לחץ בתא – היא לדמיין את התחושה כשאתם צוללים בים.
בגובה פני הים אנחנו חיים בלחץ שנקרא 1 ATA – זה הלחץ הטבעי שמופעל על הגוף שלנו כל הזמן מהאוויר שסביבנו.
ברגע שיורדים מתחת לפני המים, המים – שהם הרבה יותר צפופים מהאוויר – מתחילים להפעיל עלינו לחץ נוסף. כל 10 מטר עומק במים מוסיפים עוד 1 ATA.
להלן השוואות:
עומק במים | לחץ (ATA) | הקבלה לטיפול בתא לחץ |
פני הים | 1.0 ATA | הלחץ הטבעי של הגוף |
3 מטרים | 1.3 ATA | כמו בתאי WELLNESS – לשיקום, התאוששות ורווחה כללית |
10 מטרים | 2.0 ATA | כמו בתא רפואי סטנדרטי – לתחילת תהליכי ריפוי עמוקים |
18 מטרים | 2.8 ATA | כמו בתאים רפואיים מתקדמים למצבים מורכבים במיוחד |
שורה תחתונה פשוטה לזכור:
המספר הקטן הזה – ATA – מייצג כמה לחץ מופעל על הגוף.
- ATA 2בתא לחץ = בדיוק כמו להיות בצלילה ל־10 מטרים בים – רק בלי להירטב ובלי בלוני חמצן על הגב… אלא במיטה נוחה ובסביבה בטוחה
החמצן המומס בפלזמה – למה זה כל כך חשוב?
החמצן שאנחנו נושמים נכנס לזרם הדם בשתי דרכים עיקריות:
- באמצעות המוגלובין:
רוב החמצן – בערך 98% – נקשר להמוגלובין, שהוא חלבון מיוחד שנמצא בתאי הדם האדומים. אפשר לדמיין את ההמוגלובין כמו מונית קטנה עם ארבעה מקומות ישיבה – כל מולקולת המוגלובין יכולה לשאת עד 4 מולקולות חמצן בלבד, וזה המקסימום.
במצב רגיל, ההמוגלובין שלנו כבר רווי כמעט לגמרי – בין 95% ל־99% רוויה כשאנחנו בריאים ונושמים אוויר בגובה פני הים. המשמעות היא שגם אם ננשום חמצן בריכוז גבוה יותר – אין לאן להעמיס עוד חמצן על ההמוגלובין. הוא מלא עד אפס מקום. - באמצעות הפלזמה – חמצן מומס:
כמות קטנה מאוד – בערך 2% בלבד – נמסה ישירות בתוך הפלזמה, שהיא הנוזל השקוף של הדם. כמו שממיסים סוכר או מלח בכוס מים, כך גם חלק מהחמצן פשוט מתמוסס בנוזל הדם.
אז איך תא לחץ משנה את כללי המשחק?
כאן נכנס לתוקף חוק הנרי:
ככל שמעלים את הלחץ, כך יותר גז (במקרה שלנו – חמצן) נמס ישירות בפלזמה.
אם בלחץ רגיל (1 ATA) אנחנו מקבלים כ־0.3 מ”ל חמצן מומס לכל 100 מ”ל דם – הרי שבתא לחץ של 2 ATA עם 100% חמצן, כמות החמצן המומס קופצת פי 15 ואפילו יותר.
למה זה משמעותי?
כי החמצן המומס בפלזמה אינו תלוי בהמוגלובין, ולכן הוא מסוגל לעקוף חסימות, דלקות, פציעות ובעיות בזרימת הדם. הוא חודר לרקמות שההמוגלובין פשוט לא יכול להגיע אליהן..
למה זה חשוב?
כי החמצן שמומס בפלזמה יכול להגיע גם לאזורים בעייתיים בגוף – מקומות שבהם זרימת הדם נפגעה, או שההמוגלובין מתקשה להגיע אליהם.
כך נוצר מצב שבו אפשר להעביר חמצן לאזורים פצועים, מודלקים או כאלה שסובלים ממחסור בדם – ולתת להם את התנאים האופטימליים להחלים, לשקם את עצמם ולבנות כלי דם ותאים חדשים במילים אחרות – החמצן המומס בפלזמה הוא הגיבור השקט של טיפול בתא לחץ. הוא מאפשר לגוף להחלים, לבנות תאים חדשים ולהילחם בדלקות ובזיהומים – בצורה שהגוף פשוט לא יכול לעשות לבד במצב רגיל.
סיכום במשפט:
ההמוגלובין שלנו מוגבל – הוא רווי כמעט תמיד. אבל תא לחץ מאפשר לפרוץ את המגבלה הזו ולהכניס לגוף כמויות חמצן עצומות, שמומסות ישירות בפלזמה, ומגיעות גם למקומות שהגוף לא מצליח לספק להם חמצן לבד.
סיכום ביניים – להבין לחץ וחמצן:
הגוף שלנו חי תמיד בלחץ טבעי של 1 ATA – הלחץ של האוויר בגובה פני הים. כשמגבירים את הלחץ – כמו בתא לחץ או בצלילה – אנחנו בעצם מוסיפים “משקל” של אוויר על הגוף.
המשמעות: ככל שהלחץ גבוה יותר – כמות החמצן שיכולה להתמוסס ישירות בפלזמה קופצת בעשרות מונים. זה מה שמאפשר לחמצן להגיע גם לאזורים חסומים, מודלקים או פצועים, שמעבר ליכולת ההובלה הרגילה של ההמוגלובין.
זהו בדיוק הבסיס הביולוגי שמסביר למה טיפול בתא לחץ כל כך אפקטיבי – וכאן אנחנו מוכנים להעמיק ולהבין איך זה משפיע על מערכות הגוף.
כיצד לחץ משפיע על כמות החמצן בדם – המספרים שמסבירים הכול
כאשר אנחנו נושמים אוויר רגיל בגובה פני הים, כלומר בלחץ של 1 אטמוספירה (ATA) יש בדם שלנו כמות קטנה מאוד של חמצן המומס בפלזמה – כ־0.3 מ”ל חמצן לכל 100 מ”ל דם. זהו חמצן שמומס ישירות בנוזל הדם (ולא דרך ההמוגלובין). הכמות הזו נחשבת זניחה, משום שהגוף סומך בעיקר על ההמוגלובין לשינוע חמצן.
ברגע שאנחנו עוברים לנשום 100% חמצן, אפילו בלי תא לחץ עדיין בלחץ של 1 ATA כמות החמצן המומס בפלזמה קופצת פי 6–7 ומגיעה לסביבות 2 מ”ל לכל 100 מ”ל דם. זהו שיפור משמעותי, אבל עדיין לא עוצמתי כמו כשמוסיפים גם לחץ.
כאשר מעלים את הלחץ ל- 1.3 ATA כמו בתאי WELLNESS החמצן המומס בפלזמה מזנק ל־כ־2.7 מ”ל, כלומר פי 9 יותר מהמינימום הטבעי בגוף.
בלחץ של ATA 1.4 הכמות עולה עוד ל־3.1 מ”ל, וב־ ATA 1.5 מגיעה כבר ל־ 3.4 מ”ל חמצן לכל 100 מ”ל דם, כמעט פי 12 מהכמות הטבעית.
כעת מגיע השיא: בתאי לחץ רפואיים שפועלים בלחץ של ATA 2 כמות החמצן המומס קופצת ל־4.4 מ”ל, שהם פי 15 מהמצב הטבעי.
ובלחץ גבוה יותר של ATA 3 החמצן המומס בפלזמה מגיע ל־ 6.7 מ”ל לכל 100 מ”ל דם, כלומר פי 22 יותר מהכמות הרגילה שיש לנו כשאנחנו נושמים אוויר בגובה פני הים.
כיצד לחץ משפיע על כמות החמצן בדם – המספרים שמסבירים הכול
כאשר אנחנו נושמים אוויר רגיל בגובה פני הים (כלומר בלחץ של 1 ATA), יש בדם שלנו כמות קטנה מאוד של חמצן מומס בפלזמה – כ־0.3 מ”ל לכל 100 מ”ל דם.
זהו חמצן שמומס ישירות בנוזל הדם (ולא דרך ההמוגלובין), והוא נחשב זניח, משום שהגוף נשען בעיקר על ההמוגלובין לשינוע חמצן.
ברגע שנושמים 100% חמצן (למשל עם מסכה), גם בלי תא לחץ, כמות החמצן המומס בפלזמה קופצת לפי 6–7 ומגיעה לכ־2.0 מ”ל / 100 מ”ל דם. זהו שיפור משמעותי – אך השינוי האמיתי מתרחש כאשר מוסיפים גם לחץ.
כעת, נפרט את ההשפעה לפי הלחץ – עם ובלי תוספת חמצן:
לחץ (ATA) | חמצן מומס בפלזמה באוויר רגיל (21%) | חמצן מומס בפלזמה עם 100% חמצן |
1.0 | ≈ 0.3 מ”ל / 100 מ”ל דם | ≈ 2.0 מ”ל (פי 6.7) |
1.3 | ≈ 0.4 מ”ל (פי 1.3) | ≈ 2.7 מ”ל (פי 9) |
1.4 | ≈ 0.45 מ”ל (פי 1.5) | ≈ 3.1 מ”ל (פי 10.3) |
1.5 | ≈ 0.5 מ”ל (פי 1.7) | ≈ 3.4 מ”ל (פי 11.3) |
2.0 | ≈ 0.6 מ”ל (פי 2.0) | ≈ 4.4 מ”ל (פי 15) |
3.0 | ≈ 0.9 מ”ל (פי 3.0) | ≈ 6.7 מ”ל (פי 22) |
המשמעות הברורה:
ככל שהלחץ עולה – החמצן המומס בדם מכפיל את עצמו בצורה דרמטית. זו לא עלייה קטנה, אלא קפיצה משמעותית בכמות החמצן הזמינה לתאי הגוף. החמצן הזה עוקף את ההמוגלובין ומגיע ישירות לרקמות חולות, מודלקות או עם זרימת דם לקויה – ושם הוא מחולל שינוי אמיתי בתהליכי ריפוי והתחדשות.
מה אפשר ללמוד מזה?
- גם כאשר שוהים בתא לחץ ללא תוספת חמצן, כמות החמצן המומס בפלזמה עולה בהדרגה, בהתאם ללחץ.
- אך העלייה היא מתונה מאוד – משום שתכולת החמצן באוויר רגיל היא רק כ־21%.
- ברגע שמשלבים לחץ + חמצן בריכוז גבוה (למשל מסכת 100% חמצן), כמות החמצן המומס קופצת עשרות מונים.
- ולכן, תאי WELLNESS יכולים לספק תועלת מסוימת גם ללא חמצן – אך האפקט הפיזיולוגי האמיתי קורה כאשר משלבים תוספת חמצן יעילה עם לחץ.
פרמטר | מחולל 5 LPM | מחולל 10 LPM |
ספיקה | 5 ליטר לדקה | 10 ליטר לדקה |
עלייה בריכוז חמצן תוך 15 דקות (הערכה)* | כ-30–35% חמצן | כ-45–55% חמצן |
זמן להגיע לרוויה מקסימלית (אם אין פתח יציאה) | איטי יותר | מהיר יותר (פי 2) |
התאמה למסכה רגילה | מספיק לריכוז בינוני | מאפשר שימוש במסכה עם שקית העשרה |
התאמה למסכה אטומה | גבולי (דורש שני מחוללים) | מתאים (לרוב) |
השוואת עוצמת הטיפול לפי ATA:
דיוק במספרים:
- באוויר רגיל (21% חמצן) בלחץ של 1 ATA – יש כ־0.3 מ”ל חמצן מומס ב־100 מ”ל דם.
- במעבר ל־100% חמצן באותו לחץ (1 ATA) – כמות החמצן המומס קופצת לכ־2.0 מ”ל, שזה בערך פי 6–7.
- כשעוברים ל־1.3 או 1.5 ATA, ולחצים גבוהים יותר – הכמות עולה באופן ליניארי יחסית ללחץ.
השוואת עוצמות הטיפול:
- נכון, טיפול בלחץ של 1.5 ATA עם חמצן קרוב בעוצמתו לשלושה טיפולים ב־1.3 ATA.
- לחץ של 2.0 ATA שווה פי 8 ביכולת להמיס חמצן בפלזמה לעומת 1.3 ATA.
- לחץ של 3.0 ATA שווה בערך פי 14–15 מ־1.3 ATA – זה לא רק הבדל “קטן” אלא זינוק עצום ברמות החמצן בגוף
מסקנה רפואית-קלינית:
- במצבים של איסכמיה (חוסר חמצן), תאי סרטן או רקמות פצועות – רק חמצן מומס בפלסמה מצליח לחדור.
- תאי לחץ בלחצים גבוהים הם הדרך היחידה להעביר חמצן לאותם אזורים בצורה אפקטיבית.
- ההשפעה אינה ליניארית – כלומר: עלייה קטנה בלחץ יוצרת השפעה פיזיולוגית גדולה מאוד.
ההבדל בין תא לחץ רפואי לבין תא לחץ WELLNESS – במילים פשוטות
מהו תא לחץ רפואי?
תא לחץ רפואי הוא מתקן סגור, חזק ומבודד, שבנוי ממתכת או זכוכית חזקה במיוחד. בתוך התא, יוצרים לחץ גבוה הרבה יותר מהלחץ הרגיל באוויר שאנחנו נושמים. במהלך הטיפול, המטופל נושם חמצן טהור (100%), מה שגורם לגוף לספוג הרבה יותר חמצן ממה שאפשר להשיג בנשימה רגילה.
בזכות כמות החמצן העצומה הזו, הגוף יכול להתחיל בתהליכי ריפוי, שיקום והפחתת דלקות – אפילו במקומות בגוף שאין אליהם זרימת דם טובה.
תא לחץ רפואי מחייב פיקוח של רופא, אישור של משרד הבריאות ועמידה בתקנים רפואיים מחמירים.
משתמשים בו לטיפול בבעיות בריאות רציניות כמו פצעים סוכרתיים, כוויות, פגיעות קרינה, הרעלת CO (חד תחמוצת הפחמן), נמק גזי, דלקות בעצמות ועוד.
מהו תא לחץ WELLNESS?
תא לחץ WELLNESS נראה דומה במבנה, אבל שונה מאוד בעוצמה ובשימוש. הוא בדרך כלל עשוי מבד חזק וגמיש (PVC או ניילון), ומפעיל לחץ מתון יחסית – הרבה יותר נמוך מאשר בתא רפואי.
במהלך טיפול בתא WELLNESS, המטופל נושם אוויר רגיל (כמו שאנחנו נושמים כל יום), או שהוא מקבל תוספת חמצן קלה דרך מסכה – אבל לא 100% חמצן טהור.
תא כזה לא מוגדר כמכשיר רפואי, ולכן לא מחייב אישור של משרד הבריאות ולא נדרש בו רופא.
המטרה שלו היא שיפור ההרגשה הכללית, התאוששות מהירה יותר אחרי ספורט, שיפור עור הפנים, הפחתת עייפות ולתמיכה כללית בבריאות וברווחה.
אז מה בעצם ההבדל?
ההבדל המרכזי הוא בעוצמה ובמטרה:
תא רפואי ➜ לחץ גבוה (2 עד 3 ATA), חמצן טהור, טיפול במצבים רפואיים קשים, עם רופא ואישור רגולטורי.
תא WELLNESS ➜ לחץ מתון (1.3 עד 1.5 ATA), אוויר רגיל או חמצן חלקי, מיועד לשיפור כללי של הבריאות, ללא צורך ברופא.
אמצעי נשימה בתא לחץ –
מדונה – מסכת אף פתוחה – (לעיתים מכונה גם “מדונה” או “Madonna Mask” בשל עיצובה המיוחד)
מסכת חמצן ישירה (Full Face Mask או Hood)
מסכת חמצן עם שקית העשרה (Non-Rebreather Mask)
קנולה אפית (Nasal Cannula) או מפזר חמצן פשוט
עכשיו כבר ברור: טיפול בתא לחץ הוא לא קסם – אלא מדע מדויק המבוסס על חוקי הפיזיקה והביולוגיה. הבנה של עקרונות הלחץ האטמוספרי, חוק הנרי והיכולת להמיס חמצן בפלזמה, מסבירה כיצד הגוף יכול להאיץ תהליכי ריפוי, לשקם אזורים פגועים ולשפר תפקוד כללי ובריאותית.
בין אם אתם שוקלים טיפול רפואי בתא לחץ למצב בריאותי מורכב, ובין אם אתם מחפשים לשפר את איכות החיים, את הריכוז, את ההתאוששות או את הבריאות הכללית – הבחירה בתא לחץ היא בחירה בגוף שלכם. בגוף שיש לו את היכולת להתחדש – כשהוא מקבל את הכלים הנכונים.
רוצים לדעת עוד? לחוות בעצמכם?
ב־ O2 Israel אנו מציעים את הדור החדש של תאי לחץ WELLNESS – בטוחים, מאושרים, איכותיים ובסטנדרטים הגבוהים ביותר.
– ייעוץ מקצועי מותאם אישית
– רכישה, השכרה או טיפול בקליניקות פרטיות
– ליווי צמוד לכל אורך הדרך
הצטרפו לאנשים שכבר בחרו לקחת את הבריאות שלהם צעד אחד קדימה.
בקרו באתר, או צרו קשר עם המומחים שלנו – וגלו איך גם אתם יכולים ליהנות מהכוח של חמצן בלחץ הנכון.
https://www.nejm.org/doi/abs/10.1056/NEJM199606203342506
https://www.bmj.com/content/317/7166/1140.short