טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) בפציאליס
שיתוק עצב הפנים (פציאליס): סיבה פתאומית, פתרון חדש ומוכחי
מהו פציאליס?
פציאליס (Bell’s Palsy) הוא מצב נוירולוגי המתבטא בשיתוק או חולשה חדה ולא צפויה של שרירי הפנים בצד אחד. תופעה זו נגרמת כתוצאה מירידה פתאומית בתפקוד של עצב הפנים (Facial Nerve) – עצב קרניאלי מס’ 7 – אשר אחראי על תנועת רוב שרירי ההבעה, שליטה על דמעות, רוק, תחושת הטעם בשליש הקדמי של הלשון, ואפילו על שריר קטן באוזן התיכונה.
מהם הסימפטומים?
התסמין הבולט ביותר הוא צניחה של צד אחד של הפנים, לרוב בצורה דרמטית, עד כדי קושי בעין להיסגר או חיוך לא סימטרי. תסמינים נוספים יכולים לכלול:
- כאב או תחושת כובד באזור האוזן או הלסת
- ירידה בתחושת הטעם בצד אחד של הלשון
- ריור מוגבר או יובש בפה
- רגישות לרעש (hyperacusis)
- דמעת מוגברת או יובש בעין
- תחושת נימול או קהות בצד הפנים
קושי בעצימת העין בלילה:
במקרים רבים, השיתוק משפיע על השרירים הסוגרים את העין, מה שעלול לגרום לבעיה בעצימת העין באופן מלא – בעיקר בזמן שינה. מצב זה מגביר את הסיכון ליובש, דלקות, ואף פגיעה בקרנית. במקרים כאלה מומלץ להיעזר באביזרים להגנה על העין (כמו רטייה לחה), טיפות עיניים לחות, ולעיתים אף חבישה בזמן השינה עד לשיפור תפקוד העפעף
מתי זה מופיע?
בדרך כלל, הסימפטומים מופיעים תוך שעות ספורות, ולעיתים אף עם ההשכמה בבוקר. מצב זה עשוי להוביל לחשש, בלבול ולתחושת אובדן שליטה על תווי הפנים – מה שמוסיף גם ממד רגשי לאתגר הרפואי.
למה זה קורה?
הגורם המיידי לפציאליס הוא בצקת ודלקת של עצב הפנים בעת שהוא עובר בתעלה צרה בתוך העצם – תעלת פאלופיאן. כאשר מתפתחת דלקת מקומית, העצב מתנפח אך אינו יכול להתרחב מספיק בשל מגבלות התעלה הגרמית – דבר שגורם ללחץ, לירידה בזרימת הדם ולעיתים לחסימת אותות עצביים.
הגורמים האפשריים:
למרות שפציאליס נחשב לרוב לתופעה אידיופתית (ללא סיבה ידועה), המחקר הרפואי מצביע על מספר טריגרים פוטנציאליים:
זיהום ויראלי:
- החשוד העיקרי הוא נגיף ההרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1) – אותו נגיף שגורם לפצעי קור.
- במצב רדום, הנגיף “מתחבא” בתאי עצב, וכאשר הוא מתעורר – למשל בעקבות סטרס, חולי או ירידה בחיסוניות – הוא עלול לעורר דלקת בעצב.
תגובה אוטואימונית:
- קיימת סברה כי מערכת החיסון תוקפת בטעות את מעטפת המיאלין של העצב – תהליך הדומה למנגנון בטרשת נפוצה.
- התוצאה: פגיעה בהולכה העצבית.
גורמים סביבתיים ופיזיים:
- חשיפה פתאומית לקור חזק (רוח ישירה על הפנים, מזגן ברכב וכו’).
- סטרס נפשי מוגבר או עייפות כרונית.
- טראומה לפנים או לאוזן.
- סיבוך לאחר ניתוח או זיהום אוזניים.
למי זה קורה?
פציאליס יכול להופיע בכל גיל, אך נפוץ יותר בקרב בני 20–50. לעיתים הוא מופיע אצל נשים בהריון, אנשים עם סוכרת או לחץ דם גבוה, ולעיתים גם ללא כל גורם סיכון ברור.
האם פציאליס מסוכן?
במרבית המקרים, פציאליס הוא מצב זמני וחולף. ברוב האנשים, השיתוק משתפר בתוך שבועות ספורים, ובמהלך 3–6 חודשים חלה החלמה כמעט מלאה. עם זאת, בין 20% ל־30% מהמטופלים עלולים להתמודד עם תסמינים מתמשכים או נזק שאריתי.
סיבוכים אפשריים:
תנועות לא רצוניות (Synkinesis):
התחברות שגויה של סיבי עצב במהלך הריפוי עלולה לגרום לכך שתנועה אחת (כמו חיוך) תפעיל בטעות שרירים אחרים (למשל עין שנעצמת).
אסימטריה קבועה בפנים:
כשהשיקום אינו מלא, נוצרת חוסר סימטריה בפנים – דבר שמורגש במיוחד בזמן הבעה, חיוך, אכילה או דיבור. לעיתים מדובר בבעיה קלה אך נראית לעין, ובמקרים חמורים יותר – היא עלולה להשפיע משמעותית על התפקוד היומיומי.
קשיים בדיבור ואכילה:
חולשה בשרירי השפתיים והלחיים מקשה על היגוי מדויק, שתייה, לעיסה ולעיתים אף על בליעה.
בעיות עיניות:
עין שלא נסגרת היטב עלולה לגרום ליובש, דמעת יתר, דלקות, ואף לפגיעה בקרנית בטווח הארוך.
ומה לגבי ההשפעה הנפשית?
מעבר לתסמינים הפיזיים, פציאליס נושא עמו השפעה נפשית עמוקה:
פגיעה בביטחון העצמי:
הפנים הם החלק המזוהה ביותר בזהות החיצונית של האדם. פגיעה פתאומית באסימטריה, במיוחד בגיל צעיר או בגיל העבודה, עלולה לפגוע בתחושת הביטחון, ביכולת להופיע בציבור, ובאינטראקציות חברתיות.
תחושת ניכור ודחייה:
מטופלים מדווחים לעיתים על מבטים מהסביבה, חוסר הבנה, ואפילו הימנעות של אחרים מקשר עין או שיחה. זה עלול להוביל לנסיגה חברתית או התבודדות.
חרדה ודיכאון:
השינוי הפתאומי, אי-הוודאות לגבי זמן ההחלמה, והחשש מהתדרדרות או נזק קבוע – עלולים לעורר חרדה משמעותית. אצל חלק מהמטופלים, במיוחד באלה שלא חווים שיפור מהיר, עלול להתפתח גם מצב דיכאוני.
פגיעה בשינה ואיכות החיים:
כאב, דאגה, ומתח רגשי מתמשך גורמים לשינה לא סדירה, מה שמחמיר את העייפות והתחושה הכללית.
לכן – טיפול מוקדם, פעיל ומקצועי הוא קריטי
גם אם פציאליס נחשב לרוב לבעיה “חולפת”, ההשפעות שלו עשויות להישאר הרבה אחרי שהשיתוק עובר – במיוחד ברמה הרגשית והחברתית. טיפול פעיל, כמו HBOT (תא חמצן בלחץ), לא רק מזרז את ההחלמה הפיזית – אלא גם עשוי למנוע את החרדה והסיבוכים הרגשיים הנלווים.
ומה הקשר לתא חמצן היפרברי (HBOT)?
טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) בפציאליס
טיפול בחמצן בלחץ גבוה – פתרון רפואי מבוסס מדע
HBOT – Hyperbaric Oxygen Therapy הוא טיפול רפואי שבו המטופל שוהה בתוך תא אטום, נושם חמצן טהור (100%) תחת לחץ גבוה מהרגיל תנאים אלו, החמצן לא רק נקשר להמוגלובין כמו בנשימה רגילה, אלא מתמוסס ישירות בפלזמה – מה שמעלה את רמות החמצן ברקמות פי כמה וכמה.
התוצאה: שיפור דרמטי באספקת החמצן לתאים פגועים או מודלקים, גם באזורים שבהם זרימת הדם נפגעה – כמו במקרה של עצב הפנים הדלקתי בפציאליס.
איך HBOT משפיע על תהליך ההחלמה בפציאליס?
מחקרים קליניים ומחקרי מעבדה מראים ש-HBOT משפיע על פציאליס במספר מנגנונים משלימים:
- הפחתת בצקת ודלקת
חמצן בריכוז גבוה מפחית תהליכים דלקתיים, כולל נפיחות של העצב בתוך התעלה הגרמית.
הפחתת הלחץ מאפשרת שיקום מהיר של הולכה עצבית.
- חידוש רקמות עצביות
HBOT מאיץ רגנרציה של אקסונים – שלוחות העצב שנפגעות בשיתוק.
מעודד תיקון מעטפת המיאלין, שהיא הבידוד החשמלי של העצב – חיוני להחזרת תפקוד תקין.
- קיצור זמן ההחלמה
מטופלים שקיבלו HBOT הדגימו החלמה מלאה תוך 2–3 שבועות, לעומת 4–6 שבועות או יותר בקבוצות שטופלו רק תרופתית.
המשמעות: פחות סבל, פחות נזק קבוע, חזרה מהירה לשגרה.
- עלייה בשיעור ההחלמה המלאה
במחקר קליני השוואתי (1997), 95.2% ממקבלי HBOT החלימו לחלוטין, לעומת 75.7% בלבד בקבוצת הטיפול בפרדניזון.
בנוסף, רק קבוצת ה-HBOT הראתה שיפור בבדיקות עצביות אובייקטיביות (NET) לאורך זמן.
יתרון ייחודי: השפעה גם על ההיבט הנפשי, בזכות השיפור הפיזי המהיר, מטופלים ב-HBOT חווים:
פחות חרדה ואי ודאות
פחות פגיעה באיכות החיים
תחושת שליטה ותקווה – מה שתורם גם להחלמה רגשית
לסיכום:
טיפול ב-HBOT מציע מענה כולל – גם ברמה הפיזיולוגית של העצב, גם בהיבט התפקודי, וגם באספקטים הרגשיים והנפשיים. הוא לא מחליף טיפול תרופתי לחלוטין, אך מהווה כלי חזק ומחקרית מוכח להאצת ההחלמה ומניעת סיבוכים.
ומה אומרים המחקרים?
אחת העדויות המרשימות ביותר ליעילות טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) בפציאליס מגיעה ממחקר קליני שפורסם בשנת 1997 בכתב העת Undersea and Hyperbaric Medicine.
במחקר השתתפו 79 מטופלים שאובחנו עם פציאליס, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות:
קבוצה אחת טופלה בחמצן היפרברי (HBOT)
הקבוצה השנייה קיבלה טיפול תרופתי בלבד (פרדניזון)
תוצאות המחקר:
95.2% מהמטופלים שקיבלו HBOT חוו החלמה מלאה.
בקבוצת התרופות בלבד – רק 75.7% החלימו לחלוטין.
משך ההחלמה היה קצר יותר באופן מובהק בקרב מקבלי טיפול ה-HBOT.
בנוסף, רק קבוצת ה-HBOT הראתה שיפור במדדים עצביים אובייקטיביים, כמו הולכה עצבית (NET).
המסקנה הברורה של החוקרים:
“טיפול בחמצן היפרברי נמצא יעיל יותר מפרדניזון בטיפול בשיתוק עצב הפנים (Bell’s Palsy).”
המלצה למטופלים – תוצאה טובה מתחילה בזמינות טיפול
במקרים כמו פציאליס, בהם כל יום חשוב והתגובה לטיפול מוקדם היא קריטית – היכולת להתחיל טיפול מיידי בבית יכולה לעשות את כל ההבדל.
לכן, אנו ממליצים:
למטופלים הסובלים מפציאליס או סימני שיתוק בפנים – לא להמתין.
טיפול בחמצן היפרברי (HBOT) בפציאליס
לשקול בחיוב השכרת תא לחץ אישי לבית – פתרון נוח, בטוח ויעיל שמאפשר גישה יומיומית לטיפול מבלי תלות בזמני הגעה למרפאה.
מה היתרונות של תא לחץ אישי?
מאפשר להתחיל טיפול מיד עם הופעת הסימפטומים.
מקצר את זמן ההחלמה בזכות רציפות.
חוסך זמני נסיעה ואי-נוחות בתקופה רגישה.
מתאים לשימוש גם להמשך טיפול ולתחזוקת מערכת העצבים.
איך מתחילים?
ב-O2 ישראל אנו מציעים:
השכרת תאי חמצן מתקדמים לשימוש ביתי
אפשרות לרכישה עם ליווי מלא
פנו אלינו עוד היום, ואנו נלווה אתכם בתהליך אישי, מקצועי ויעיל – לחזרה מהירה לבריאות ולחיוך.
מומלץ לשלב עיסוי פנים
עיסוי עדין של שרירי הפנים עשוי לתרום לשיקום בעזרת:
- שיפור זרימת הדם המקומית והפחתת נוקשות שרירית
- עידוד גירוי עצבי באזורים המושפעים מהשיתוק
- הפחתת סיכון לסינקינזיה (תנועות לא רצוניות שמתפתחות במהלך ההחלמה)
- תמיכה בהחזרת התחושה והשליטה השרירית
חשוב לדעת: עיסוי לא מחליף טיפול רפואי, ויש לבצעו בעדינות, עם ליווי של פיזיותרפיסט מומחה או בהתאם להדרכה רפואית. עיסוי אגרסיבי או לא מבוקר עלול להזיק.
מומלץ להימנע מעיסוי בימים הראשונים לאחר הופעת הפציאליס, כאשר קיימת עדיין דלקת חריפה ובצקת בעצב. ניתן להתחיל בעיסוי עדין רק לאחר מספר ימים או שבועות, כשישנה שיפור בדלקת ובהנחיית איש מקצוע.
גילוי נאות:
המידע במאמר זה נועד להרחיב את הידע ולספק מבט על אפשרויות טיפול משלימות.
הטיפול בתא חמצן בלחץ מתון אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי, אבחנה רפואית או טיפול תרופתי.
מומלץ להיוועץ ברופא המטפל לפני התחלת כל טיפול חדש.
רוצים להעמיק? קראו את המחקרים המלאים
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00016480701827525
