מדריך מעשי לשמירה על אוזניים בריאות במהלך טיפול בתא לחץ מתון
הקשר בין אוזניים לשינויים בלחץ אטמוספרי
האוזן האנושית היא מערכת מופלאה ומורכבת, שתפקידה הרבה מעבר לשמיעה. מעבר לכך שהיא מאפשרת לנו לשמוע, היא גם ממלאת תפקיד קריטי בשמירה על שיווי המשקל — ובעיקר ביכולת של הגוף לאזן לחצים פנימיים מול לחץ הסביבה.
מבנה האוזן – שלושה חלקים עם תפקידים שונים:
- אוזן חיצונית:
כוללת את האפרכסת ותעלת השמע החיצונית. היא קולטת את גלי הקול ומעבירה אותם לעור התוף. - אוזן תיכונה:
חלל קטן, מלא באוויר, שממוקם מאחורי עור התוף. זהו החלק הרלוונטי ביותר לנושא של שינויי לחץ.
האוזן התיכונה כוללת:
- שלוש עצמות השמע (פטיש, סדן וארכוף) שמגבירות את הקול.
- את עור התוף – קרום דק שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה ומגיב לשינויים בלחץ.
- את התעלה האוסטכית (Eustachian Tube) – מחברת את האוזן התיכונה עם הלוע האחורי (אזור החיבור בין האף לגרון).
- אוזן פנימית:
אחראית על המרת גלי קול לאותות עצביים ועל שיווי המשקל (כוללת את השבלול ואת מערכת תעלות שיווי המשקל).
התעלה האוסטכית – שסתום הלחץ של הגוף
התעלה האוסטכית היא צינור צר באורך של כ־3–4 ס”מ, המחבר בין חלל האוזן התיכונה ללוע האחורי.
תפקידים עיקריים של התעלה האוסטכית:
- השוואת לחץ – לאזן את הלחץ בין חלל האוזן התיכונה לבין לחץ הסביבה (האטמוספירה או תא לחץ).
- הגנה – למנוע מעבר חיידקים, הפרשות ורעשים חזקים מהאף והגרון אל האוזן.
- ניקוז – לפנות נוזלים והפרשות מחלל האוזן התיכונה אל הגרון.
איך זה עובד בפועל?
- התעלה האוסטכית בדרך כלל סגורה, ונפתחת באופן זמני כשאנחנו בולעים, מפהקים, לועסים או עושים תרגילים כמו ולסאלבה.
- כאשר התעלה נפתחת, אוויר זורם מהאף והגרון אל חלל האוזן התיכונה (או להפך) כדי להשוות את הלחץ משני צדי עור התוף.
- אם התעלה אינה מצליחה להיפתח – הלחץ באוזן התיכונה משתנה וגורם לתחושת סתימה, לחץ, קליקים, ולעיתים כאב.
הקשר בין שינויים בלחץ לאוזניים:
- באוויר הפתוח – השינויים בלחץ האטמוספרי זניחים ביומיום.
- בטיסות, בצלילה ובטיפול בתא לחץ – שינויי הלחץ מהירים ומשמעותיים יותר.
- כאשר הלחץ בסביבה עולה (למשל בתא לחץ) – לחץ האוויר החיצוני דוחף את עור התוף פנימה. כדי להחזיר אותו למצב רגיל – צריך להכניס אוויר דרך התעלה האוסטכית אל חלל האוזן התיכונה.
- כשיש ירידת לחץ (כמו בעלייה בטיסה) – הלחץ בתוך האוזן גדול יותר, והוא דוחף את עור התוף החוצה – ואז צריך לשחרר אוויר דרך התעלה.
מה משפיע על תפקוד התעלה האוסטכית?
- גודש באף וסינוסים – עקב הצטננות, אלרגיה או דלקת.
- מבנה אנטומי צר או רגיש – במיוחד אצל ילדים או אנשים עם נטייה לסתימות באוזניים.
- שינה, שכיבה או עייפות – מקטינים את תפקוד השרירים הפותחים את התעלה.
- עומס לחץ מהיר מדי – מגביר את הקושי בפתיחת התעלה.
בזמן טיפול בתא לחץ – מה קורה?
- בשלב העלייה בלחץ (Compression), האוויר בתוך חלל האוזן התיכונה נדחס, ואם לא נכנס מספיק אוויר דרך התעלה האוסטכית – נוצרת תחושת לחץ או סתימה באוזן.
- השוואת לחצים פשוטה (ולסאלבה, טוינבי) פותרת את הבעיה ברוב המקרים.
- בלחצים מתונים (1.3–1.5 ATA) כמו בתאים של O2 ישראל, הלחץ נמוך בהרבה מאשר בטיסות או צלילה עמוקה, ולכן עבור רוב האנשים זה עובר בקלות.
אם התעלה לא מצליחה להיפתח – מה קורה?
- נוצר תת לחץ באוזן התיכונה, שמושך את עור התוף פנימה (רטרקציה).
- אם הלחץ נשאר לא מאוזן – עלולה להצטבר כמות קטנה של נוזלים (תפליט) באוזן.
- ברוב המקרים מדובר בתחושת סתימה זמנית ולא מזיקה, שנפתרת בעצמה או בעזרת תרגול פשוט.
- במקרים נדירים מאוד, בעיקר אצל אנשים עם רגישות גבוהה או גודש כבד – עלולה להיווצר ברוטראומה קלה, שמתבטאת באי נוחות זמנית, ולעיתים נדירות יותר – דלקת אוזן תיכונה נוזלית זמנית.
החדשות הטובות:
- טיפול בתא לחץ בלחץ מתון, עם הדרכה מתאימה והשוואת לחצים נכונה – בטוח מאוד.
- ברוב המקרים, תחושת הסתימה חולפת מיד אחרי ביצוע תרגיל פשוט או בתוך דקות לאחר סיום הטיפול.
אילו תופעות או מצבים עלולים להשפיע על לחץ באוזן?
ברוב הזמן, מערכת האוזניים שלנו מתפקדת בצורה כל כך טבעית ואוטומטית, עד שאנחנו לא מרגישים בה. אבל כשחל שינוי פתאומי בלחץ הסביבתי – כמו בטיסה, בצלילה או בטיפול בתא לחץ – אנחנו פתאום מרגישים את האוזניים “נפתחות”, “נסתמות” או שומעים קליקים קטנים.
גורמים נפוצים שמשפיעים על יכולת השוואת לחצים באוזן:
גודש באף וסינוסים:
- כל מצב שמוביל לנפיחות בריריות של דרכי הנשימה העליונות – כמו הצטננות, סינוסיטיס, שפעת או אלרגיה עונתית – גורם לכך שהתעלה האוסטכית נעשית צרה יותר או אפילו חסומה זמנית.
- כשאין מעבר חופשי של אוויר דרך התעלה – קשה יותר לאזן לחצים, ונוצרת תחושת סתימה או לחץ באוזן.
רגישות אנטומית של התעלה האוסטכית:
- יש אנשים עם מבנה מולד של תעלה אוסטכית צרה יותר או עם זווית מסובכת יותר, מה שמקשה עליה להיפתח בקלות.
- מצב זה נפוץ במיוחד אצל ילדים, מכיוון שהתעלה אצלם קצרה, צרה וממוקמת בצורה אופקית יותר, ולכן יותר רגישה לגודש ולהפרעות.
- מבוגרים שחווים באופן קבוע סתימות באוזניים בעת טיסה או שינוי גובה – כנראה שיש להם רגישות מבנית דומה.
היסטוריה של דלקות אוזניים כרוניות או חוזרות:
- אנשים שסבלו בעבר מ־דלקות אוזניים בילדות, או כאלה שנאלצו לעבור טיפול בכפתורים (Tympanostomy), לעיתים סובלים מיכולת מופחתת של התעלה האוסטכית לשוב ולתפקד בצורה תקינה.
- רקמות מצולקות או שינויים מבניים בעקבות דלקות חוזרות עלולים להשפיע על הגמישות והיכולת לפתוח את התעלה בצורה יעילה.
מצב אחרי ניתוחי אוזניים או כפתורים:
- מי שעבר ניתוחים באוזניים (למשל כפתורים, תיקון עור התוף, ניתוחי מאסטואיד) עשוי לחוות שינויים באיזון הלחצים.
- רוב האנשים חוזרים לתפקוד תקין, אך יש מיעוט שבו קיימת נטייה לסתימה באוזן במצבים של שינוי לחץ.
עייפות, שכיבה או שינה:
- בזמן שינה או שכיבה – הפעילות השרירית שפותחת את התעלה האוסטכית פוחתת.
- לכן אנשים שמתחילים טיפול בתא לחץ בעודם עייפים מאוד, ישנים או שוכבים זמן רב – לעיתים חווים קושי זמני באיזון לחצים באוזניים.
- בנוסף, במצב של שכיבה ישנה נטייה לגודש ורידי באזור הראש והצוואר, מה שמגביר את הנפיחות בריריות הלוע והאף ויכול להקשות על פתיחת התעלה.
שורה תחתונה:
במצבים של גודש באף, אלרגיה, עייפות או רגישות אנטומית, כדאי לנקוט באמצעי זהירות פשוטים – תרסיס אף להורדת גודש, תרגול טכניקות השוואת לחצים והיוועצות עם הצוות לפני תחילת הטיפול.
החדשות הטובות הן שבטיפול בלחץ מתון, כמו בתאים של O2 ישראל, מדובר לרוב בתופעה קלה, זמנית, ושניתנת לניהול בקלות עם הדרכה מתאימה.
מהי ברוטראומה באוזן – בפשטות?
ברוטראומה באוזן היא מצב שבו נוצר חוסר איזון לחץ בין חלל האוזן התיכונה לבין לחץ הסביבה.
כאשר התעלה האוסטכית לא נפתחת כראוי – למשל בגלל גודש, אלרגיה או שינוי לחץ מהיר – האוויר לא מצליח להיכנס לחלל האוזן התיכונה בקצב הנדרש. התוצאה היא לחץ שלילי בתוך האוזן התיכונה, שמושך את עור התוף פנימה.
איך זה מרגיש?
- תחושת סתימה באוזן (כמו אחרי טיסה או צלילה).
- לחץ קל עד בינוני.
- לעיתים תחושת קליק או רשרוש בעת ניסיון לשחרר את הלחץ.
- במקרים מסוימים – כאב קל או ירידה זמנית בשמיעה.
- לעיתים נדירות – הצטברות נוזלים (תפליט) זמנית באוזן התיכונה.
ומה אומרים המחקרים?
- מחקרים מציינים שברוטראומה באוזן היא התגובה השכיחה ביותר לשינויי לחץ, בעיקר בשלב הדחיסה (עליית לחץ).
- עיקר הסיכון קיים בתאים רפואיים בלחצים גבוהים (2.0–3.0 ATA).
- בתאי לחץ רכים ולחץ מתון כמו שלנו (1.3–1.5 ATA) –
הסיכון לברוטראומה חמורה הוא נדיר מאוד, אך תחושת סתימה קלה, לחץ באוזן או אי נוחות עלולים להופיע אצל חלק מהאנשים, במיוחד אם יש גודש באף או רגישות קיימת.
מחקרים עדכניים מראים שהתעלה האוסטכית היא המרכיב המרכזי באיזון לחץ. כשיש קושי בפתיחתה (בשל גודש, אלרגיה או מבנה אנטומי צר) – עולות הסיכויים לתחושת אי נוחות באוזן.
אמצעי זהירות והנחיות פשוטות:
לפני תחילת טיפול:
- להגיע לטיפול כשאין גודש באף או הצטננות.
- במידה ויש אלרגיה, נזלת או תחושת סתימה – להשתמש ב־תרסיס אף להפחתת גודש כ־20–30 דקות לפני טיפול.
- ליידע את הצוות אם יש היסטוריה של בעיות אוזניים, כפתורים בעבר או נטייה לסתימה בטיסות.
- לתרגל מראש טכניקות פשוטות של השוואת לחץ:
- ולסאלבה: סגירת פה ואף ונשיפה עדינה.
- טוינבי: סגירת אף ובליעת רוק.
- פרנזל: טכניקה עדינה יותר – הצוות ישמח ללמד.
במהלך הטיפול:
- לבצע השוואת לחצים במיוחד בשלב העלייה בלחץ.
- להודיע למפעיל במידת הצורך – קצב הדחיסה יכול להיות מותאם לפי תחושת המטופל.
- תחושת סתימה, קליק או לחץ – תקין וזמני. כאב חזק – דורש האטה או עצירה לבדיקה.
אחרי טיפול:
- אם קיימת תחושת סתימה שלא משתחררת – אפשר להשתמש שוב בתרסיס, לבצע ולסאלבה בעדינות או פשוט להמתין – ברוב המקרים זה נעלם תוך שעה-שעתיים.
- אם מופיעה ירידה בשמיעה, כאב חריג או סחרחורת – לפנות לבדיקה רפואית.
דוגמאות מהחיים – בלי להבהיל:
- מטופל עם אלרגיה עונתית הגיע לטיפול עם תחושת אף סתום. במהלך הדחיסה הרגיש לחץ באוזן. הוריד את קצב הדחיסה, השתמש בתרסיס – והטיפול המשיך כרגיל.
- מטופלת עם היסטוריה של אוזניים רגישות (נטייה לסתימה בטיסות) למדה לתרגל טוינבי – ומדווחת שכל הטיפולים עוברים ללא שום תחושת אי נוחות.
שורה תחתונה – אוזניים בלחץ מתון:
- טיפול בתאי לחץ בלחץ מתון (כמו שלנו) הוא בטוח מאוד לרוב האנשים.
- תחושת סתימה באוזניים היא תופעה שכיחה, קלה, זמנית וברוב המקרים נפתרת מעצמה.
- עם הקפדה על אמצעי זהירות פשוטים – הטיפול עובר נעים, בריא וללא תקלות.
מה זה קריסטלים באוזן (BPPV)?
“קריסטלים באוזן” הוא שם עממי למצב רפואי נפוץ ושפיר שנקרא:
BPPV – Benign Paroxysmal Positional Vertigo
בעברית: סחרחורת תנוחתית התקפית שפירה
מה בעצם קורה שם?
במערכת שיווי המשקל שבאוזן הפנימית שלנו יש מבנים עדינים שאחראים על חישת תנועה ותנוחה. בחלק מהם נמצאים גבישי סידן קטנטנים (אותם “קריסטלים”) שתפקידם לזהות תנועה ולשלוח אותות למוח.
במצב תקין – הקריסטלים האלו נשארים במקום.
אבל לפעמים, מסיבות שונות, הם מתנתקים ונודדים לתוך אחד מתעלות האוזן הפנימית. כשהם נעים שם שלא במקומם – הם גורמים לאשליה של תנועה, אפילו כשאנחנו נייחים.
התוצאה: סחרחורת פתאומית וקצרה שמופיעה בעיקר בשינוי תנוחה – כמו כששוכבים, מתיישבים, מתכופפים או מזיזים את הראש.
ממה זה נגרם?
- שינויים בגיל – תופעה נפוצה אחרי גיל 50
- פציעות ראש קלות או זעזוע מוח
- שכיבה ממושכת למשל אחרי ניתוח
- לעיתים גם ללא סיבה ברורה – וזה בסדר!
הטיפול העיקרי כולל תרגילים פשוטים לשינוי תנוחה – כמו תרגיל אפלי – Epley Maneuver שמחזירים את הקריסטלים למקומם.
ברוב המקרים, הסחרחורת חולפת תוך ימים או שבועות, לפעמים נדרשת פיזיותרפיה ייעודית.
בשורה התחתונה:
מדובר במצב שפיר, הפיך ולא מסוכן, אך עשוי להיות לא נעים.
החדשות הטובות הן שניתן לטפל בזה בקלות יחסית – ובינתיים, אין מניעה מלהיכנס לתא לחץ, כל עוד מרגישים יציבים ונמצאים במעקב אם צריך.
האם אפשר להיכנס לתא לחץ עם קריסטלים באוזן (BPPV)?
כן, בדרך כלל ניתן להיכנס לתא לחץ כאשר יש אבחנה של קריסטלים באוזן (BPPV – Benign Paroxysmal Positional Vertigo), אך חשוב להקפיד על מספר תנאים והתאמות:
מה חשוב לדעת לפני כניסה לתא עם קריסטלים באוזן?
אבחנה ברורה
- אם מדובר בוורטיגו שמקורו באוזן הפנימית (BPPV), בדרך כלל לא קיימת מניעה רפואית.
- חשוב לשלול שמדובר בזיהום או נוזלים באוזן התיכונה – במצבים כאלה יש להמתין עד להחלמה.
מניעת החמרת סחרחורת
- במהלך העלייה והירידה בלחץ בתא, יש צורך באיזון לחצים באוזן (השוואת לחץ).
- מי שסובל מקריסטלים עלול לחוות החמרה זמנית בסחרחורת בעת שינוי תנוחה, ולכן חשוב לבצע את הטיפול בשכיבה יציבה, תוך הימנעות מתנועות חדות של הראש.
הכנה מראש
- מומלץ לבצע לפני כן תרגיל אפלי (Epley Maneuver) או תרגילי ורטיגו בהנחיית פיזיותרפיסט.
- ניתן לקחת תרופה מונעת סחרחורת (לפי התייעצות עם רופא) לפני הטיפול אם יש היסטוריה של התקפי ורטיגו חריפים.
תיאום עם מפעיל/ת התא
- חשוב ליידע את המפעיל על מצבך, כדי שיוודא ירידת/עליית לחץ הדרגתית ואיטית.
- אם התא גמיש (WELLNESS), קצב הלחץ איטי ובטוח יותר – מתאים יותר למצבים כאלה.
לא מומלץ להיכנס לתא אם יש דלקת חריפה באוזן התיכונה, קרע בעור התוף, או קושי לאזן לחצים – יש להימנע מהטיפול. או אם הסחרחורת מלווה בהקאות, חוסר שיווי משקל חמור או חום – יש להתייעץ עם רופא אף-אוזן-גרון.
סיכום:
טיפול בתא לחץ לרוב בטוח לבעלי קריסטלים באוזן, אך מומלץ לבצע התאמות פשוטות: טיפול בשכיבה, הימנעות מתנועות חדות, והאטה בקצב הלחץ. חשוב ליידע את המטפל או המפעיל כדי שיתאים את קצב הטיפול למצבך.
במידת הצורך,ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה או אף-אוזן-גרון לגבי תרגילים מתאימים או טיפול תומך – אך ברוב המקרים, אין כל מניעה להיכנס לתא.
צוות O2 ישראל מלווה אתכם לאורך כל הדרך, עם הסברים, הדגמות ואמצעים שיבטיחו טיפול בטוח, יעיל ונעים.
לשאלות, ייעוץ או מידע נוסף – דברו איתנו.
