אוטיזם

 בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי בהיקף זיהוי ואבחון ילדים על הספקטרום האוטיסטי, "הפרעות בספקטרום האוטיסטי", ASD) Autistic Spectrum Disorder), עד לכדי התרחבות מעוררת סימני שאלה.
קיים בלבול רב סביב הסיבה לאוטיזם, במיוחד ככל שיותר ילדים מאובחנים בהווה מאשר בעבר, יש המייחסים את הגידול הזה לאבחונים מדויקים יותר, אחרים מאמינים שהסיבה נובעת מתגובות אוטואימוניות, גורמי לחץ סביבתיים, חיסונים או חשיפת יתר לטכנולוגיות מגיל צעיר . נכון להיום, אין הסכמה בין החוקרים ומכאן אין סיבה אחת וודאית לאוטיזם.
שיטת האבחון בה השתמשו בעבר חילקה את הרצף האוטיסטי ל-4 אבחנות; אוטיזם, אספרגר, PDD-NOS, והפרעת ילדות דיס אינטגרטיבית. לאחרונה, מתוך הנחה שמדובר בהפרעה אחת בדרגות תפקוד שונות בוטלו ארבע האבחנות הנפרדות וכיום נעשה שימוש באבחנה אחת – הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).

אנשים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים ליזום קשר חברתי או לשתף פעולה עם הזולת, הם נוטים לדבוק בשגרה קבועה וספציפית, הם עשויים להתקשות להבין בדיחות, ניואנסים (דקויות שפה/ רמזים) או מטאפורות ולרוב מפרשים את מה שנאמר להם באופן מילולי. אנשים רבים על הספקטרום האוטיסטי חווים קשיים בוויסות חושי, לחלקם סף גירוי תחושתי נמוך , כך שהם רגישים מדי לצלילים, למגע, לטעמים או לריחות. כל אלה יכולים לגרום להם מצוקה ולעורר אצלם תגובות קשות. לאחרים יהיה סף גירוי תחושתי גבוה והם יזדקקו לגירויים רבים על מנת להגיב. אנשים על הספקטרום צריכים להתאמץ כדי להבין אנשים אחרים ולתקשר עם סביבתם, לעתים זה יכול לגרום להם להתנהגות קיצונית, כמו התפרצויות זעם, שעשויה להיות תוצאה של מצבי חרדה. אנשים על הספקטרום האוטיסטי לא נראים שונים מכל אחד אחר. הורים לילדים עם אוטיזם מספרים שאנשים אחרים חושבים שילדיהם אינם מחונכים, כאשר למעשה הם מתנהגים אחרת כיוון שאינם מבינים את המצב החברתי סביבם. ישנם בוגרים על הספקטרום שמעידים כי הם מרגישים שלא מבינים אותם, ולכן שופטים אותם לחומרה.

עד כמה שידוע היום אין טיפול מוכח לאוטיזם, אך התפתחו גישות ושיטות מגוונות לטיפול באוטיזם, כמו טיפול תרופתי, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. בנוסף התפתחו שיטות טיפול אלטרנטיביות, החל מהומאופתיה, תזונה, ביופידבק, רפואה סינית, קאנביס ועוד…. כל הטיפולים נועדו בכדי לשפר את כישוריהם של הלוקים באוטיזם, ולאפשר ככל שניתן את הסתגלותם לחברה עם כמה שפחות מגבלות.  ממחקרים שנעשו בעבר, עלה כי חל שיפור משמעותי בתפקוד הכללי, בילדים שטופלו בתא חמצן בלחץ מתון.
כאשר מטופל נמצא בתא חמצן בלחץ מתון, הוא נושם חמצן טהור באמצעות מסיכה. עם כל נשימה כמות החמצן בגוף עולה. העלייה בלחץ החמצן מאפשרת לו להתמוסס לתוך נוזלי מערכת הדם (הפלסמה). כאשר פלסמת הדם רוויה בחמצן המומס, זרם הדם מסיע אותו לכל רקמות הגוף. החמצן נדרש לתאים לצורך הנשימה התאית וחילוף החומרים. החמצן שמגיע גם לתאים מרוחקים ותאים פגועים מסייע בחיזוקם והחלמתם.
קיימים דיווחים שהטיפול בתא חמצן בלחץ מתון עזר לשפר אצל נפגעי אוטיזם את התפקוד הכללי, את פיתוח השפה ויכולת הדיבור ואף הביא לשיפור ביצירת קשר עין עם הסובבים ונצפה גם שיפור במודעות הקוגניטיבית והסנסורית.

מקרב לקוחותינו אשר שמם שמור במערכת, ישנן עדויות על שיפורים משמעותיים בקרב המטופלים